כתר הקוצים הוא אחד מצמחי החלבלוב שאני אוהבת במיוחד – צמח שנראה קשוח בגלל הקוצים, אבל יכול להפתיע בפריחה צבעונית ועדינה. בתנאים מתאימים הוא יכול לפרוח במשך תקופות ארוכות ולהוסיף הרבה צבע גם לעציץ קטן.

קצת על כתר הקוצים

השם הבוטני של כתר הקוצים הוא Euphorbia milii. הוא שייך למשפחת החלבלוביים (Euphorbiaceae), ומקורו במדגסקר. למרות המראה שלו, הוא אינו קקטוס אלא חלבלוב – סוג גדול ומגוון של צמחים הכולל גם מינים סוקולנטיים רבים.

הגבעולים הקוצניים נושאים עלים ירוקים, ובקצות הענפים מופיעים הפרחים הזעירים המוקפים בחפים צבעוניים. הצבעים יכולים להשתנות בין זנים וצמחים, ובגינה אפשר למצוא כתרי קוצים בגוונים של אדום, ורוד, לבן, צהוב ועוד.

איך מרבים כתר הקוצים?

אפשר להרבות כתר קוצים באמצעות ייחורי גבעול. לאחר חיתוך הענף חשוב לאפשר לקצה החתוך להתייבש ולהגליד לפני השתילה, ולאחר מכן לשתול במצע מנוקז היטב ולהשקות במידה. בזמן העבודה כדאי להיזהר מהקוצים ומהמוהל הלבן של הצמח.

טיפול בכתר הקוצים

• אור: אוהב הרבה אור ושמש, ותנאי אור טובים מסייעים גם לפריחה.
• השקיה: להשקות היטב ואז לאפשר למצע להתייבש לפני ההשקיה הבאה.
• מצע: מצע מנוקז היטב לסוקולנטים וקקטוסים מתאים לו.
• גיזום: אפשר לגזום ענפים כדי לעצב את הצמח ולעודד הסתעפות.
• פריחה: ככל שהתנאים מתאימים יותר, כך גדל הסיכוי לקבל פריחה חוזרת ושופעת.

ולמה בעצם "כתר הקוצים"?

השם העממי מתייחס למראה הקוצני של הענפים ולמסורת שמזהה את הצמח עם "כתר הקוצים". זהו שם עממי ותיק, ולא תיאור בוטני של מבנה הצמח.

שימו לב: כמו במינים רבים של חלבלוב, המוהל הלבן עלול לגרום לגירוי בעור ובעיניים. כדאי לעבוד עם כפפות ולהרחיק את הצמח מחיות מחמד וילדים שעלולים לגעת בו או ללעוס אותו.