מרווה היא צמח תבלין עם נוכחות שקשה לפספס: העלים הרכים והכסופים נותנים לה מראה כמעט קטיפתי, והריח שלה משתחרר מיד כשנוגעים בהם. היא גם צמח ים-תיכוני שמתאים מאוד לגידול בגינה או בעציץ.

מרווה רפואית בעלת עלים אפורים-כסופים ומרקם קטיפתי בעציץ טרקוטה, צילום עילי

קצת על מרווה

Salvia officinalis היא מרווה רפואית, מין במשפחת השפתניים. היא תת-שיח רב-שנתי שמקורו בדרום-מערב אירופה ובאזור הים התיכון, ומוכרת גם כצמח תבלין.

איך מזהים?

העלים אליפטיים ומאורכים, בצבע ירוק-אפור עד כסוף, עם משטח מקומט ושערות עדינות. הגבעולים מתעצים בהדרגה והצמח יוצר שיח קטן.

ריבוי

אפשר לרבות מייחורים של ענפים צעירים או באמצעות זרעים. ייחורים מאפשרים לקבל צמח חדש הזהה לצמח האם.

טיפול

  • אור: הרבה אור ושמש.
  • השקיה: השקיה מתונה לאחר התייבשות חלקית של המצע.
  • מצע: מנוקז היטב.
  • גיזום: גיזום עדין עוזר לשמור על צורה מסועפת ומעודד צימוח צעיר.

שימושים

העלים משמשים כתבלין בבישול, טריים או מיובשים. הטעם והריח חזקים יחסית, ולכן בדרך כלל מספיקים כמה עלים.

מה אני אוהבת בו?

הצבע הכסוף שלה הופך אותה לצמח תבלין שהוא גם צמח נוי. היא נראית יפה אפילו כשלא קוטפים ממנה כלום.